מצבם הנוכחי של אתרי הרדיו למיניהם לא מזהיר: Pandora
האמריקנית מנהל מזה שנים מאבק בשיטת תשלומי התמלוגים לחברות התקליטים, שגובות מהחברה כסף פר כל השמעה של שיר לגולש בודד ויקרה משמעותית בהשוואה להשמעה בתחנות רדיו אמיתיות.
לחצים לשינוי החקיקה עדיין לא נשאו פרי בפועל, והמייסד טים ווסטרגרן שולח מדי שנה מייל לרשימת המנויים ומספר ש-Pandora על סף פשיטת רגל. לישראלים זה לא משנה במיוחד, כי השירות חסום למתחברים מ-IP מהארץ כבר כמה שנים טובות. גם last.fm הגביל את שירותיו החינמיים למשתמשים מחוץ לגבולות בריטניה, גרמניה וארצות הברית (שלוש המדינות היחידות בהן מתקיים ניסוי גישה מלאה למאגר של last.fm).
השנה נסגר גם האתר SpiralFrog,
שהציע מוזיקה בחינם ונקלע לחובות בגובה 34 מיליון דולר. אבל לא מעט אתרי מוזיקה אחרים עדיין מנסים להתגבר על שיטת התמלוגים האכזרית ולספק שירותי האזנה מצויינים דרך האינטרנט, שפועלים דרך הדפדפנים ואינם נחסמים בפיירוול המשרדי. מי שמבקש רק פסקול מוכר או רוצה לחקור ולחפש מוזיקה חדשה ימצא לא מעט שימוש לרשימה הבאה.
ב-iLike,
בדומה ל-Last.fm ו-Pandora, ינסו לנחש את הטעם שלכם לפי שם של שיר או להקה שהקלדתם. אחרי ההרשמה תתבקשו להתקין תוסף של בר צדי (sidebar) ל-iTunes או ל-Media Player, שיציע עוד אופציות מוזיקליות בהתאם למה שאתם שומעים כרגע. אפשר ליצור רשימת חברים ולעקוב אחרי הרגלי השמיעה שלהם, בתקווה לגלות אצלם צלילים מוצלחים חדשים לאוזן.
ההגיון מאחורי המנגנון של iLike הוא שאם אהבתם כמה שירים שנמצאו ברשימה של משתמש אחר, סימן שיש לכם טעם דיי דומה לשלו ולשל אחרים שיש להם את השירים האלו ברשימה. זה עובד לא רע. בנוסף אפשר להאזין לרדיו, שכולל גם שירים וגם קליפים מ-YouTube. את חלק מהשירים אפשר להוריד ולשמור למחשב כ-MP3.
We7
הבריטי, שבין המשקיעים שלו עומד הזמר פיטר גבריאל, משמיע מוזיקה של חברות התקליטים הגדולות בעיקר, ומתאים למי שנולד עם טעם גלגל"צי במוזיקה. יש מבחר גדול, אבל לא את הכל אפשר למצוא שם. היתרון הגדול שלו הוא פטור מההרשמה - אפשר להאזין למוזיקה בלי לוגין עם שם משתמש וסיסמה. ההרשמה חיונית רק במקרה ורוצים ליצור פלייליסט או להקליק על קישור לרכישת המוזיקה ששמעתם דרך האתר.
הממשק של We7 קל ונוח לתפעול, וניתן לבצע חיפוש של שיר או להקה תוך כדי הקלדה. יש באתר גם אזור בסגנון הפינה לשיפוטכם, בו אפשר להאזין ללהקות עצמאיות שאין להן עדיין לייבל.
MOG
הוא פורטל חדשות מוזיקה ובלוגים, שמהווה גם שחקן ותיק נוסף בתחום אתרי הרדיו הזורם, ומציע את הכלים הנוחים ביותר ליצירה וניהול של רשימות השמעה. השירות כולל כיום תוסף לתוכנת ניגון המדיה שמנתח את הרגלי ההאזנה של הגולש, אתר עם עמוד ייעודי לכל להקה, אלבום ושיר עם ביקורות של הגולשים (בד"כ מדובר בביקורות די מפרגנות - מי שטרח להיכנס לעמוד של שיר מסויים, מן הסתם די מחבב אותו) והכל חינם.
הכסף מגיע מקישורים להורדת השירים בתשלום או מפרסומות שבשוליים לבלוגים מוזיקליים מוכרים. קשה להאמין, אבל מדובר בפרסומות רלוונטיות שממש חשים צורך מוצדק להקליק עליהן. את רשימות ההשמעה שיצרתם אפשר לשלב בבלוגים ובדפי אינטרנט חיצוניים, קצת כמו Last.fm.
כשכמה משירותי מוזיקה מובילים החלו לחסום את הגישה לגולשים מישראל, בטענה של בעיות רישוי, Finetune,
שעובד באותה שיטה, פחות או יותר: בוחרים אמן או להקה ואפשר להאזין לתחנת רדיו שמשמיעה שיר אחד של אותו אמן נבחר, ואז עוד כל מיני שירים של הרכבים בסגנון דומה.
אפשרות נוספת היא הרכבת רשימת השמעה שכוללת רק שירים אהובים. צריך לבחור לפחות 50 שירים, ואז ניתן לנגן אותם בסדר אקראי. את רשימות ההשמעה שיצרתם אפשר לשתף עם חברים, והכי כיף לחפש ולחטט ברשימות השמעה של אנשים זרים שמבינים במוזיקה, דרך שירות נסיוני של FineTune שנקרא Tune In שגם מתאים לכם את המוזיקה לפי המוזיקה המתנגנת במחשב המקומי שלכם.
עוד לפני ש-Facebook זכה להצלחה מסחרית, צצו כל מיני רשתות חברתיות בז'אנרים ספציפיים: רשות חבתיות למגדלי חיות מחמד, למעשנים, לנשאי איידס וכדומה. iMeem
היא רשת חברתית כזו, שמיועדת לחובבי מוזיקה ומחקה את Facebook כמעט אחד לאחד: אפשר לתאר מה אתם עושים כרגע, להוסיף ולהוריד ווידג'טים, ליצור רשימת חברים, רשימת השמעה וכו' וכו'.
היתרון הוא שאפשר לאתר דרך האתר גם שירים בעברית, ויש שם כבר קהילה ישראלית קטנה. הניג'וס הוא כמויות נכבדות של פרסומות (אלא אם כן נרשמים לגירסה בתשלום של האתר), לרבות קטעי וידאו שמנסים לשכנע את הגולש להצטרף לכת הסיינטולוגיה...
ב-MiMatchMusic
הוא אתר קהילתי למשתמשים מתקדמים, מוזיקאים, טכנאי סאונד ויוצרים חובבים שסוגדים לתרבות הרמיקס. אפשר להעלות לאתר קטעים משלכם או ליצור אותם בעזרת שירות הסטודיו המובנה, MixMaker, ואפשר לחפש מציאות בין היצירות של גולשים אחרים. הטראקים באתר ניתנים למיקסוס מחדש, להאזנה בחינם או להורדה בתשלום - תלוי ביוצר המקורי.
Jango
הוא שירות רענן בנוף, שסוד הקסם שלו הוא הפשטות - בחרו אמן, ומיד תיווצר לכם רשימת השמעה. ג'נגו מאפשר לכם לחלוק את רשימות ההשמעה שלכם עם אחרים, מגלה לכם מי עוד מאזין למוזיקה הזו ברגע זה, ואף מכיל דירוג שלישי, של יותר מ"אהבתי-לא אהבתי" שנקרא "אהבתי מאוד", מה שיגרום לג'נגו לנגן את השיר האהוב בתדירות גבוהה מאחרים.
אם שירותים כמו FineTune, last.fm ואחרים "סובלים" מהמחלה שלא מאפשרת לכם לנגן שיר ספציפי, אז GrooveShark
לא סובל ממנה - הוא יתן לכם גישה ישירה לכל שיר שבו תחפצו. GrooveShark, שנוסד בידי סטודנטים מאוניברסיטת פלורידה, הוא שירות מוזיקה משוכלל שמאפשר לכם מגוון גדול של חיתוכים, המלצות ודירוגים, כמו גם להעלות את המוזיקה שלכם להנאתם של אחרים.
הרעיון שעומד בבסיסו הוא תגמול הולם לכל החברים בשרשרת: החל מהיוצר ועד למאזין, והאתר מדבר על חלוקת רווחים עם האמנים וחברות התקליטים. יחד עם זאת, המודל הזה עוד לא עמד למבחן משפטי, שכן חברת המוזיקה EMI תבעה את GrooveShark, במקביל למשא ומתן שהיא מנהלת עם מייסדיו.
